מוות בעריסה- מחקרים חדשים
מוות עריסה sudden infant death syndrome - SIDS
תסמונת מוות בעריסה היא אחד המקורות העיקריים לחרדות של הורים חדשים. התסמונת אחראית למרבית מקרי המוות של תינוקות מגיל חודש עד גיל שנה. עד לא מזמן הגורמים לתופעה היו נעלמים אך מחקר חדש שפך מעט אור עליהם. מי בסיכון מוגבר? מה ניתן לעשות על מנת לצמצם את הסיכון? האם ניתן לסמוך על המוניטורים הביתיים? מאילו אמונות ומיתוסים להיזהר?
מוות עריסה מוגדר כמוות פתאומי ובלתי צפוי של תינוק בריא שנשאר בלתי מוסבר אפילו לאחר השלמת הבדיקות שלאחר המוות, כולל נתיחה שלאחר המוות, חקירת מקום האירוע וסקירת ההיסטוריה הרפואית. עד כמה התופעה שכיחה בישראל ? בישראל נולדים כ140,000 תינוקות בשנה. במקומות רבים מצויין כי בין 40-60 תינוקות בשנה באוכלוסייה היהודית מתים כתוצאה מהתסמונת- אך הסטטיסטיקות החדשות מראות כי מספר זה ירד בשנים האחרונות וכיום ישנם כ-15 מקרי מוות בשנה. באוכלוסיה הלא יהודית פי 2-3 מקרים ובמגזר הבדואי פי-4.
מהם הגורמים?
ישנן השערות רבות, אך משום שהתופעה נותרה בגדר תעלומה רפואית הם יובאו בתמצות:
בעיה בקצב הלב, רפיון החיך הרך, הפסקת נשימה עקב בעיה נוירולוגית וחסימת דרכי הנשימה. המחקר החדש שפורסם במגזין הרפואי הנחשב JAMA מצא קשר בין מחסור בסרוטונין ( חומר המקשר בין תאי העצב שבגזע המוח ותפקידו לווסת ולבקר תפקודים הכרחיים כגון נשימה ומנגנון ההתעוררות).
המחקר מצא כי תינוקות בעלי מחסור בסרוטונין התקשו להתעורר ולהגיב לעלייה ברמת דו-תחמוצת הפחמן בזמן שינה על הבטן. הם פשוט לא מתעוררים ומתים בשנתם. תינוקות בריאים בעלי רמת סרוטונין תקינה מזהים את החסר בחמצן, מתעוררים וניצלים.
עם זאת, לצערנו המרחק בין ממצאי המחקר לפיתוח אמצעי רפואי כלשהו שיישם את הממצאים ויעזור בהפחתת התופעה עוד רחוק. לכן יש לשמור על הכללים שיופיעו בהמשך.
מיתוסים:
- "אם נשכיב את התינוק על הבטן אבל נהיה רגישים לשיעולים/קולות שהוא משמיע נוכל להצילו"-לא נכון
תינוקות בעלי חסר בסרוטונין לא מרגישים שרמת דו תחמוצת הפחמן בדמם עולה –הם לא משמיעים קולות מצוקה אלא פשוט לא מתעוררים!
- "הסכנה בשכיבה על הגב גדולה משכיבה על הבטן כי התינוק עלול להיחנק מפליטות". לא נכון
בעבר היה נהוג להשכיב על הבטן מתוך מחשבה שכזו, אך לאחר שנמצא במחקרים כי 80% מהתינוקות שמתו מוות עריסה שכבו על הבטן, הוחלט כי שכיבה על הבטן מסוכנת לתינוק בהרבה.
בשכיבה על הבטן יש מספר בעיות: יותר קל לדרכי הנשימה להיחסם בתנוחה זו, וכן פליטת דו תחמוצת הפחמן של התינוק השוכב על הבטן אינה מתפזרת בחלל אלא הוא שואף אותה בחזרה. בנוסף הגוף מתחמם יותר בתנוחה זו וחימום יתר הוא גורם סיכון לתסמונת.
שכיבה על הצד לעומת שכיבה על הגב מעלה את הסיכון למוות עריסה פי 2 (משום שהתינוק יכול להתהפך על הבטן), ושכיבה על הבטן לעומת שכיבה על הגב מעלה את הסיכון עד פי 5.
לאחר ההמלצה להשכיב תינוקות על גבם ולא על בטנם ירד שיעור התמותה בעולם המערבי בין 50% -ל-70%.
- "אפשר להשכיב על הבטן משום שיש לנו מוניטור מעולה" –לא נכון
בכ50% מהמקרים, תינוקות שמתו מוות עריסה היו מנוטרים במוניטור ביתי. כמו כן, כשהתינוק נחנק, הגוף באופן אוטומטי מגביר את תנועות בית החזה בכדי להתגבר על חסימת דרכי הנשימה, ולכן המוניטורים הביתיים המבוססים על תנועות גוף לא יתריעו עד שיהיה מאוחר מדי.
רוב הפסקות הנשימה בתינוקות הן מסוג חסימתי, כלומר יש חסימה בדרכי הנשימה ואז התגובה הפיזיולוגית המיידית של הגוף היא הגברת תנועות בית החזה בניסיון להתגבר על החסימה. כל מכשיר המבוסס על חיישן הרגיש להפסקת תנועות גוף התינוק (כל המוניטורים המסחריים) אינו יעיל במקרים אלו שכן בדקות הראשונות הקריטיות הוא לא יזעיק כיוון שיזהה תנועות.
תינוקות בעלי צורך רפואי מיוחד, משתמשים במוניטור רפואי מיוחד שמנטר את קצב הלב ואת קצב הנשימה, ורק הוא הוכח כמסייע. הניטור מתבצע תחת מעקב ופיקוח של קופ"ח או ביה"ח.
הנחיות למניעת מוות בעריסה על פי משרד הבריאות הישראלי ועל פי האגודה האמריקנית לרפואת ילדים AAP
- השכיבו את התינוק על הגב- רק כשהוא ער במהלך היום השכיבו אותו על הבטן.
שכיבה על הצד לעומת שכיבה על הגב מעלה את הסיכון למוות עריסה פי 2, ושכיבה על הבטן לעומת שכיבה על הגב מעלה את הסיכון עד פי 5.
לאחר ההמלצה להשכיב תינוקות על גבם ולא על בטנם ירד שיעור התמותה בעולם המערבי בין 50% -ל-70%.
- השתמשו במזרן קשיח בעל תו תקן, מומלץ להדק את הסדין.
- להרחיק ממיטת התינוק חפצים כגון כריות, בובות, שמיכות עבות, חיתולים.
הסיכון לתינוקות הישנים בסביבת חפצים שכאלו עולה משמעותית. כמו כן אין לחבוש לראשו של התינוק כובע, שעלול לכסות את פניו.
- מגן ראש- אין תיעוד שהן מונעים חבלות, אך יש תיעוד שהם היו מעורבים בלכידת ראש וחנק.
- סלקלים וכסאות בטיחות אינם מיועדים לשינה שגרתית, בייחוד לא לתינוקות מתחת ל-4 חודשים.
- מנשאים מסוג סלינג עלולים לגרום לחנק! יש לדאוג שפני התינוק נמצאים מעל הבד, עם פנים גלויים ללא חסימת אף ופה.
- לא לישון עם התינוק באותה מיטה, רק באותו חדר. במיוחד אם האם עישנה בהריון או אחד ההורים מעשן, גם אם לא בחדר שינה עצמו.
50%-90% מממקרי מוות עריסה קרו בלינה משותפת.
- הנקה ו/או חלב אם מורידים את הסיכון למוות עריסה בכ 36%! (לקריאה במחקר)
- יש להימנע מחימום יתר. הטמפרטורה המומלצת הנה 22 מעלות.
- יש לאוורר את חדרו של התינוק מדי יום.
- רצוי מאוד להשתמש במוצץ, לתינוקות יונקים מומלץ להמתין כ-3 שבועות להתבססות ההנקה.
- הימנעות מעישון- גם אם אינכם מעשנים ליד התינוק, רעלני הסיגריה נספגים בחלל פיכם, שיערכם ובבגדיכם, ועוברים אל התינוק.
9 מתוך 10 תינוקות שמו מוות עריסה הם ילדים לאמהות מעשנות!
- שימוש במוניטור ביתי לא מומלץ. ראו למעלה מיתוס מספר 3.
- יידעו סבא/סבתא ומטפלים אחרים בתינוק בהמלצות.
- פגים נמצאים בסיכון פי 2-4 יותר למוות עריסה.
לקריאה נוספת מומלץ האתר של עמותת עתיד, עמותה ישראלית לחקר ומניעת מוות פתאומי בתינוקות. העמותה מפעילה קו חם, מארגנת מפגשי תמיכה ומעורבת בפיתוח המחקר בתחום.
נתונים מתוך:
החברה הבינלאומית לחקר ומניעת מוות בתינוקות
משרד הבריאות הישראלי
האגודה האמריקנית לרפואת ילדים