ביות מלא או חלקי?
את אחרי לידה, עייפה וכואבת. האם כדאי שהתינוק יהיה לצידך עד לשחרור מבית החולים או במחלקה עם יתר התינוקות, ויקראו לך בעיקר על מנת להאכילו?
הנה רשימת בעד ונגד שתסייע לך בהחלטה:
בעד ביות מלא:
- יחס לתינוק: האחיות בתינוקייה, גם אם הם הכי מלאות מוטיבציה בעולם, לא יכולות לטפל בו זמנית בכמה תינוקות בוכים. מספיק לשהות מספר דקות ליד תינוקיה ולהיווכח שבכי הוא מציאות די רגילה שם. האם תרצי שתינוקך יבכה ללא יחס במשך דקה-דקות? (וגם אם קוראים לך מיד כשהוא בוכה , את צריכה להתלבש וללכת לתינוקיה, כל התהליך לוקח כמה דקות.) מעבר לכך, גם אם התינוק רגוע, הוא שומע רוב הזמן בכי.
- התינוק בימים הראשונים, רוב הזמן ישן. הוא לא יפריע לך, רק כשהוא רעב. לכן הטיעון של ה"לנוח" פחות משמעותי בפועל.
- ביסוס הנקה: כשהתינוק רעב, הוא לא מתחיל מיד לבכות, אלא הוא מתחיל לעשות תנועות עם השפתיים, להזיז את הראש, תנועות שאמורות למצוא שד למעשה. כשהרעב גובר, הוא מתחיל להיות יותר חסר מנוחה ולהזיז את הגוף, להשמיע מעט קולות. כשהוא ממש רעב הוא בוכה. רק אז האחיות בתינוקיה ישימו לב אליו, ובמקרה הטוב יתפנו אליו, ובמקרה הפחות טוב יתפנו לאחר זמן מה ויקראו לך. יקח עוד זמן עד שתגיעי, ועד שתחלצי שד ותנסי להניק אותו, הוא כבר צורח מכאבי בטן שנובעים מרעב, ולמעשה יהיה קשה לו להיצמד לשד כמו שצריך כי הוא לא מרוכז-מה שיוביל לתסכול שלך ולכאבים בפטמות. מחקרים מראים כי בביות מלא הצלחת ההנקה יותר גבוהה.
- קשר של התינוק אליך: התינוק עובר בבת אחת מסביבה בה הוא תמיד שומע את פעימות הלב שלך, את הקול שלך, ועם תחושות פיזיות קבועות לסביבה אחרת. כדאי שהמעבר יהיה הדרגתי עד כמה שאפשר, שעדיין ישמע את קולך ברקע, שתחבקי אותו מדי פעם, תגעי בו, הוא יכול לישון עליך (המשקל שלו זניח וההנאה גדולה).
נגד ביות מלא (בעד חלקי):
- את עייפה, כואב לך, אולי יש הרבה אורחים על הראש (ישנה מגמה הולכת ועולה לבקש לצמצם את הביקורים בבית החולים בדיוק מסיבה זו...), וזה מאוד נוח לנצל את הזמן הזה על מנת לנוח, לאכול מתי שתרצי , ללכת לשירותים ופשוט להתאושש.