בדיקת נוגדנים לCMV  CytoMegaloVirus
  

מחלת הCMV נגרמת על ידי וירוס הנקרא ציטומגלו. הידבקות בוירוס שכיחה ביותר, ולמעשה מרבית המבוגרים נדבקו בעברם. מרבית ההדבקות לא יובילו לסימפטומים כלשהם, ובמיעוט מקרים יופיעו סימפטומים הדומים לשפעת, או מחלת הנשיקה (חום,כאבי שרירים,עייפות,פריחה, הגדלת בלוטות לימפה).
ההדבקה נעשית באמצעות חשיפה לנוזלי גוף של החולים (רוק,דמעות,נזלת,שתן וכדומה) שהם בדרך כלל ילדים. וירוס הCMV מוכר כאחת הסיבות הנפוצות ביותר לפגיעות עובריות, החל מחירשות, דרך פיגור שכלי וכלה במות העובר.
ישנן השלכות שונות להדבקה ראשונית או משנית בוירוס,ועל כן מומלץ לבצע בדיקת נוגדנים לוירוס.
רפואה מונעת: הקפדה על כללי הגיינה, בייחוד לאחר מגע עם ילדים ותינוקות. 
 

דרכי הדבקה 

 

הוירוס מופרש בנוזלי הגוף של אדם חולה, דמעות, רוק, נזלת, שתן, ועוד. משום שההדבקה מתבצעת על ידי מגע בנוזל נגוע, בדרך כלל עם היד, והעברתו לאף או לפה של האדם הבריא, הקפדה על רחיצת ידיים היא הרפואה המונעת הטובה ביותר, בייחוד אצל אוכלוסיות בסיכון גבוה כגון אחיות, גננות ואמהות לילדים קטנים.   

הדבקת העובר בוירוס CMV 

 
כ0.5%-2% מהעוברים בעולם המערבי נדבקים בCMV.
כאשר האם נדבקה בוירוס בעברה, ונדבקה שוב במהלך ההריון, זוהי הדבקה משנית.
במצב כזה הסיכוי שהוירוס ידביק את העובר נדיר יחסית (0.5%-2%), אך קיים.
הבעיה עלולה להיווצר בהדבקה ראשונית: כאשר האם לא נדבקה בעברה בוירוס, ונדבקת בו לראשונה במהלך ההריון. במצב כזה, הסיכוי שגם עוברה יידבק בוירוס עומד על כ40%-50%. מבין העוברים שנדבקו, 20%-30% ימותו. היתר יחוו פגיעות במערכת בעצבים המרכזית, פיגור שכלי, עיוורון, חירשות, הסתיידויות במח וראש קטן. לא ניתן לאתר ב100% את הפגיעות העובריות במהלך ההריון, וכ15% מהיילודים שנדבקו ברחם ולא נצפו בהם פגיעות, יסבלו מבעיות כגון חירשות וליקויי ראייה.
 
בכדי לדעת האם העובר נדבק, תבצעת בדיקת מי שפיר (לאיתור הוירוס בשתן העובר, אותו הוא מפריש למי השפיר) או ניקור חבל הטבור עצמו (לאיתור נוגדנים לוירוס בדם בעובר). שתי הבדיקות בעייתיות משום שהן אינן שוללות לחלוטין פגיעה עוברית או מצביעות עליה, ועל כן בכל מקרה של חשד להדבקה יש לפנות לייעוץ רפואי.
 
במהלך הלידה העובר עלול להידבק מהוירוס על ידי הפרשות צוואר הרחם של האם (במידה והיא חולה), ולאחר הלידה מחלב האם שלה. ככל הידוע כיום, אין סכנה לתינוק בשלבים אלו אלא בהריון עצמו בלבד.
 
 

בדיקת הנוגדנים 

מכיוון שההבדלים בין ההשלכות של הדבקה ראשונית ומשנית כה גדולים, ישנה משמעות רבה לידיעה האם האם נדבקה בעברה או לא. הבדיקות לנוגדני CMV אינן ניתנות כבדיקת שגרה אך משום חשיבותן מרבית הרופאים מבצעים אותן.

 
פענוח הבדיקה: 

 
ישנם שני סוגי נוגדנים, IgG (קיומו מורה,לרוב,על הידבקות בעבר בוירוס)ו- IgM (קיומו מורה,לרוב, על הידבקות בהווה בוירוס).

• מצב שבו שני סוגי הנוגדנים יצאו שליליים בבדיקה, מורה על כך שהאם אינה חלתה במחלה בעברה ואינה חולה בה כעת. מומלץ לחזור על הבדיקה מספר פעמים נוסף במהלך ההריון על מנת לשלול הדבקה חדשה במהלכו.
  חשוב מאוד  במצב זה לחזור על הבדיקה בין אחת לחודש לאחת לשלושה חודשים לכל היותר משום שהרופאים יכולים לאבחן את הסיכוי להדבקה ואת סוג הנזק שעלול להגרם לעובר על פי השלב בהריון בו חלה ההדבקה. ככל שתבדקי מספר רב יותר של פעמים, במידה וחלילה תדבקי, יוכלו הרופאים לדעת בדיוק מתי נדבקת.
• מצב בו IgM שלילי ו IgG חיובי מצביע על כך שהאם מחוסנת (אך כפי שהובהר קודם, ישנו סיכוי קטן שהוירוס יתעורר שנית) מפני הוירוס.
• מצב בו IgM חיובי, מצביע (לרוב- ראי פירוט בהמשך) על כך שהאם חולה כעת.
   
  ישנו קושי בפענוח התוצאות משום שנוגדנים מסוג IgM עלולים להישאר חיוביים חודשים לאחר ההדבקה, ולתת מצג שווא של מחלה נוכחית, ואילו עלייה דרסטית בנוגדנים מסוג IgG עלולים להצביע על הדבקה בהווה ולא בעבר. על כן, במידה ויש חשד להדבקה במחלה, מבצעים בדיקת avidity cmv, שתפקידה לתת מענה באשר למועד ההדבקה.
   
  חיסון לוירוס נמצא בפיתוח אך עדיין לא זמין. 
   
  

מידע נוסף: 

מחקר מתוך עיתון הרפואי הנחשב PESIATRICS בנושא טיפול חדשני בנוגדנים לנשים בהריון שנדבקו בCMV. 

 
מידע על המחלה מתוך המרכז האמריקאי לטיפול ומניעת מחלות CDC